הגישה האינטגרטיבית בשחייה: חדשנות, הבנה והישגים במים
© אוסף המאמרים הנו מקורי וחלים עליו זכויות יוצרים.
© אוסף זה משמש לעיון ולמידה וכן כמאגר מידע לכתיבה אקדמית נוספת.
© ניתן לצטט מהמאמרים תוך מתן קרדיט מלא לכותבים כמקובל בציטוט אקדמי.
© בציטוט תרגומים יש לציין גם את מקור התרגום.
שחייה היא מיומנות חיים חיונית, ולאורך השנים התפתחו גישות הוראה שונות במטרה להקנות אותה בצורה יעילה. בשנים האחרונות, עם הירידה במיומנויות המוטוריות ובהסתגלות למים בקרב ילדים, עולה הצורך בגישות חדשניות שיתנו מענה לצרכים המשתנים של הלומדים. הגישה האינטגרטיבית בשחייה (ISI) מציעה אלטרנטיבה מבטיחה לשיטות המסורתיות, תוך שימת דגש על הבנה עמוקה של התנועה במים ויכולת שחייה רב גונית.
הבסיס לגישה האינטגרטיבית: שחייה דרך הבנה (STU)
המטרה העיקרית של הגישה האינטגרטיבית היא להשיג "שחייה דרך הבנה" (STU - Swimming Through Understanding). גישה זו שמה לעצמה למטרה להקנות לשחיין את התפיסה של שחייה יעילה, לא רק באמצעות תרגול טכני אלא גם על ידי הבנה קוגניטיבית של עקרונות התנועה במים. יתרונות הגישה כוללים שמירה על עקרונות הדרגתיות, המשכיות, התאמה ותזמון בהוראה, למידה רחבה המגבירה את המוטיבציה, והשגת יכולת לשחות את כל ארבעת הסגנונות בו זמנית. עם זאת, חסרון אחד של הגישה הוא שלוקח זמן רב יותר לתלמיד לשחות סגנון שלם.
מודל ספירלת הטבעות של ISI
הגישה האינטגרטיבית בנויה כתהליך מתפתח וספירלי, עם מעברים עדינים בין "טבעות" המופרדות ביעדיהן ובשיטות ההוראה שלהן. מודל ספירלת הטבעות כולל חמישה שלבים:
- טבעת 1: הסתגלות למים (Aquatic adaptation): שלב זה מתמקד בהסתגלות לסביבה המימית באמצעות חשיפה הדרגתית, משחקי מים ולמידה חווייתית תוך שימוש במודל הוראה רב תחומי.
- טבעת 2: תנועות ייחודיות בסגנונות שחייה (Unique swimming styles movements): בשלב זה נלמדות תנועות מגוונות מכל סגנונות השחייה, והן מורכבות לסגנונות לא שגרתיים ("סנדוויץ'"), כמו רגליים חתירה וידיים חזה, רגליים פרפר וידיים חתירה וכו'. תהליך ההוראה בשלב זה הוא בין תחומי ומשלב למידה חווייתית.
- טבעת 3: שחייה גולמית (Raw swimming): בטבעת זו משולבות תנועות השחייה שנלמדו בטבעת השנייה לסגנונות שחייה שלמים. תהליך ההוראה הוא על תחומי, ומטרתו יצירת קישור והבניה מושגית של התנועה השלמה, ובכך השגת הבנה עמוקה של השחייה (STU). המעבר מפירמידת הבנייה הטרומית לסגנונות השחייה המלאים מתרחש בשלב זה.
- טבעת 4: שחייה מלוטשת (Polished swimming): שלב זה עוסק בשיפור איכות השחייה באמצעות גישות הוראה מגוונות, החל מהוראה ישירה ועד הוראה עקיפה, במטרה להגיע לרמות גבוהות יותר של הבנה (STU).
- טבעת 5: שחייה תחרותית (Competitive swimming): הטבעת האחרונה מתמקדת בשיפור איכות, כמות ופיזיולוגיה של השחייה על מנת להשיג את הביצועים התחרותיים הטובים ביותר. בשלב זה נעשה שימוש בעיקר בהוראה עקיפה, לצד למידה חווייתית ומשוב עצמי.
הבנייה הטרומית בגישה האינטגרטיבית
הבנייה הטרומית בגישה האינטגרטיבית מודגמת כפירמידה מחומשת. היא כוללת בנייה תנועתית מקבילה של כל הסגנונות, תוך שימוש ב"סנדוויץ'" - שילוב סגנונות. בסיס הפירמידה הוא שלב "הרגלי המים", וכל שתי צלעות מייצגות שילוב סגנונות הנלמד כסגנון בפני עצמו. "קדקוד הנשימה" משותף לכל שילובי הסגנונות ומהווה חוליה מקשרת ביניהם. שילובי הסגנון האפשריים כוללים, בין היתר, ידיים חתירה־רגליים פרפר, רגליים פרפר־ידיים חזה, ידיים חזה־רגליים חתירה, רגליים חתירה־ידיים פרפר, וידיים פרפר־ידיים חתירה לסירוגין (עם שילוב רגליים פרפר או חתירה).
מבנה שיעור בגישה האינטגרטיבית
שיעור בגישה האינטגרטיבית מורכב משלושה חלקים עיקריים:
- חלק מכין - התנסות: חלק זה כולל בניית יכולת תנועתית רב גונית, עליה יתבסס החלק העיקרי. הבנייה נעשית דרך התנסות ויצירתיות של הלומד, ויכולה לכלול מגוון תרגילי רגליים, תנועתיות גוף, תנועתיות ידיים ועוד.
- חלק עיקרי - אתגר: בחלק זה מתבצע שילוב אינטגרטיבי של כלל התנועתיות הרב גונית בה התנסו הלומדים בחלק המכין. הוא יכלול ביצוע "סנדוויץ'" סגנונות על פי פירמידת הבנייה הטרומית של הגישה האינטגרטיבית.
- חלק מסכם - משחק: החלק המשחקי מבוסס בעיקר על שיתוף פעולה תוך שימוש בביצועים האינטגרטיביים שנלמדו בחלק העיקרי. חשוב להימנע מתחרויות, פסולים וכדומה. הניצחון נמדד בהצלחת שיתוף הפעולה והביצוע ולא ביחס לאחרים.
מחקרים ותוצאות
מחקר שנערך במרכז שילובים השווה בין 148 תלמידי ISI ל־164 תלמידי TSI (בגילאי 8-4) על פני תקופה של שנתיים. התלמידים סווגו בתחילת תקופת הלמידה ובכל חודש עד לסיומה. התוצאות הראו יתרונות משמעותיים לגישה האינטגרטיבית:
- שחייה במים עמוקים: 90% מתלמידי ISI בגילאי הגן (6-4) הצליחו לשחות 50 מטר במים עמוקים (25 מטר חתירה ו־25 מטר גב), לעומת 10% בלבד מקבוצת הביקורת. בקרב תלמידי בית הספר היסודי (8-6), 90% מתלמידי ISI הצליחו לשחות 50 מטר במים עמוקים, לעומת 60% מקבוצת הביקורת.
- שחייה במים רדודים: 90% מתלמידי קבוצת הביקורת בגילאי הגן שחו 12.5 מטר חתירה ו־12.5 מטר גב במים רדודים. בקרב תלמידי בית הספר היסודי מקבוצת הביקורת, 40% שחו 12.5 מטר חתירה ו־12.5 מטר גב במים רדודים.
- התמדה בשיעורים: 90% מתלמידי ISI בגילאי הגן ו־60% מתלמידי ISI בבית הספר היסודי המשיכו לפחות שנה אחת בשיעורי שחייה מתקדמים, לעומת 40% מתלמידי TSI בגילאי הגן ו־30% מתלמידי TSI בבית הספר היסודי.
לסיכום
הגישה האינטגרטיבית בשחייה מציעה פרדיגמה חדשנית להוראת שחייה, המתייחסת למגמות העכשוויות של ירידה במיומנויות מוטוריות ומדגישה הבנה עמוקה של תנועה במים. על אף שהיא עשויה לדרוש זמן רב יותר ללימוד סגנון שלם, יתרונותיה במוטיבציה, בהתמדה וביכולת לשחות מגוון סגנונות בו זמנית הופכים אותה לגישה מבטיחה בעולם המתפתח של הוראת השחייה.
קראו עוד בספר לשחות - ספר עזר למדריכי שחייה, למאמני שחייה ולחובבי שחייה.
קראו עוד על שלב היסודות וההכנה לשחייה.