עקרונות ההדרכה הטובה בהדרכה בספורט.

© אוסף המאמרים הנו מקורי וחלים עליו זכויות יוצרים.
© אוסף זה משמש לעיון ולמידה וכן כמאגר מידע לכתיבה אקדמית נוספת.
© ניתן לצטט מהמאמרים תוך מתן קרדיט מלא לכותבים כמקובל בציטוט אקדמי.
© בציטוט תרגומים יש לציין גם את מקור התרגום.

מדריכים רבים בתחומי הספורט השונים הן החובבני והן המקצועי יוצאים להדרכה עם ארגז כלים מקצועי ראוי אך לוקה בחסר. מיומנויות ההדרכה הטובה הנן נחלת המאמנים המנוסים ועל המדריכים המתחילים נגזר לצבור ניסיון בזיעת אפם. במאמר זה נסקור את עיקרי עקרונות ההדרכה הטובה.

עמדת מדריך

הודות לקונצנזוס בינלאומי מעודכן כל חמש שנים, ההנחיות נשענות על סקירה שיטתית של מחקרי החייאה מהשנים האחרונות, מה שמבטיח התאמתן לידע העדכניהמדריך יבחר את מקום עמידתו לעומת הקבוצה על פי עיקרון ה"שרש": שמיעה (מרחק בו החניכים ישמעו את דברי המדריך), ראיה (מיקום הנראה לכל החניכים), שמש (כיוון בו החניכים לא יסונוורו מהשמש). עמדת המדריך תתבטא לא רק במיקומו במרחב ביחס לקבוצה אלא גם בהופעתו ובהתייחסותו כלפיה. על המדריך להנהיג את קבוצתו אל המטרה המתוכננת.

שיטות הדרכה

הדגמה

ההדגמה הנה אחת מהשיטות הנפוצות ביותר בהדרכה בספורט הנה ההדגמה. ההדגמה יכולה להתבצע ע"י המדריך או ע"י חניך שהוכן לכך תוך הדגשת נקודות המחשה מנחות. הדגמה ע"י המדריך תבוצע במיקום ואופן המאפשרים לחניכים תצפית טובה על הביצוע. על המדריך להדגים פעמיים. לפני הפעם הראשונה להכין את חניכיו במה הם עומדים לצפות ולפני הצפייה השנייה להדגיש ולמקד את הצפייה בנקודות הקריטיות לביצועה המיטבי. הדגמה ע"י חניך תבוצע לרוב מתוך צורך להקל על המדריך (לעיתים מדגים יותר טוב מהמדריך) או כחיזוק החניך או מתוך צורך למנוע פריקת משמעת תוך כדי ההדגמה. החניך המדגים יבחר לאחר מעקב ולמטרה מוגדרת מראש. יש לגוון את מלאי המדגימים ועל ההדגמה להיות חיובית (לעולם אין לבקש מחניך להדגים איך לא לעשות).

הדרכה מילולית

הסבר יהיה דינמי אך מובנה לאורך חוט שדרה מנחה מלווה חיקויים ודימויים לפי הצורך. רמת הפירוט תהיה בהתאם לרמת ההבנה הנדרשת ולרמת ההבנה של החניכים (ככלל יש לשאוף לצמצום ההסברים ולהגדלת זמן ההתנסות). רצוי להשתמש בגווני קול (אינטונציות) להמחשת הנאמר, הדגשת העיקר ולהשגת עניין וריכוז בקרב הלומדים. ככלל יש לשאוף שהסבר והדגמה לא יבואו בו זמנית מאחר וערוצי קלט אלו מתנגשים ומפריעים זה לזה.

הובלת גפיים

אחד המאפיינים הייחודיים בהדרכה בספורט לעומת כל תחום הדרכה אחר הנה המגע עם החניכים. העזרה ללומד במגע (אחיזה בידיים / רגליים, בכתפיים, בראש וכד'...) מאפשרת לעיתים לעצב את התנועה בצורה מיטבית. בנוסף, המגע מאפשר למדריך לשמור על חניכיו בבצוע מסוכן כגון תרגיל על מכשיר התעמלות. יחד עם זאת, יש להיזהר לבל המגע יתפרש בצורה לא נכונה ויש לבצע תיאום ציפיות בנושא זה מראש. בנוסף, יש לקחת בחשבון מאפיינים חברתיים ותרבותיים ביחס למגע.

יחסי מדריך־חניך

התנהגות המדריך תהיה אסרטיבית, אדיבה, לשון נקיה ותקינה, בהומור ובחיוך תוך שימוש דוגמא אישית לחניכים. על המדריך להגיב לפעולות החניכים, לתגובותיהם המעשיות והמילולית. במתן חיזוקים על הצלחות (אפילו יחסיות) ובתגובה על פריקות משמעת. שיעורים מעניינים יביאו להנאה והניעה רבים יותר ובהכרח מס' פריקות המשמעת ירד. יחד עם זאת, יש להקפיד על המשמעת להפקת תוצרי למידה ולשמירה על הבטיחות. התגובה לפריקת משמעת חייבת להיות מידית (קישור ישיר של התגובה לפריקת המשמעת), ברורה (על מה התגובה והבדל ברור מההתנהלות הרגילה של השיעור) ועניינית (קשורה ישירות לפריקת המשמעת ומתייחסת אליה בלבד). כשם שתהליך ההוראה מבוצע תוך שמירה על עקרונות ההדרגתיות (יצירת מדרג תגובות עולה) וההמשכיות (לכל לומד הזכות לתהליך מלא של הדרגתיות. אין להמשיך עם לומד תהליך שהחל עם לומד אחר ) כך גם הטיפול המשמעתי. הגדרת התוצאה תהיה על פי עקרונות העקביות (באותו מצב תמיד תהיה אותה תוצאה), האחידות (לכולם תהיה אותה תוצאה באותו מצב), הרלוונטיות (לתוצאה קשר ישיר לפריקת המשמעת - הילד כדרר בזמן הסבר אז תוצאה רלוונטית תהיה "שמיעת ההסבר ללא כדור" ולא תהיה רלוונטית "לבצע 10 כפיפות מרפקים") והמידיות (ככל שעובר הזמן מפריקת המשמעת יש קושי רב יותר לקשור את התגובה והתוצאה ופריקת המשמעת להשגת העקרונות הקודמים). במידה וישנם מספר מפריעים, מטפלים במוביל ההפרעה ("הפרד ומשול") ובכך מונעים יצירת חזית אחידה נגד המדריך.

מודל ההדרגתיות בניהול משמעת בשיעור

למרות הנאמר לעיל, יש לשאוף ליצירת שיתוף פעולה בין החניכים למדריך. לכן, במידה וחניך חוזר על פריקת העול ניתן לערוך אתו תהליך של "פתרון בעיות" בשיחה אישית. במהלך השיחה, יש להציג לחניך את הבעיה ולבקשו למצוא לה פתרון. כמובן שהפתרון המוצע צריך להיות במסגרת נורמות התנהגות הגיוניות ובטוחות. יש להודיע לחניך מראש כי אם פתרונו לא יצלח אזי יינתן ע"י המדריך (יש להגדיר פתרון זה מראש).

הוראה בקבוצה

התייחסות למתקשה בקבוצה

לעומת זאת, בטביעה, דום הלב נגרם לרוב מהיפוקסיה (חוסר חמצן) ראשונית כתוצאה מחסימת נתיב אוויר. המשמעות העיקרית הי שהחסר העיקרי הוא חמצן,על פי רוב, ניתקל בקבוצות הטרוגניות (ריבוי רמות). מצב זה, מצריך התייחסות ייחודית ורב גונית להשגת תוצרי למידה ראויים גם אצל המתקשים. מבין האפשרויות להתמודד עם קבוצות הטרוגניות נמצא עזרה פרטנית אותה ניתן לתת בזמן שכל הקבוצה מתרגלת (יש לקבוע עמדת מדריך שתאפשר קשר עין רציף עם שאר הקבוצה). ניתן גם להשתמש בעוזר מדריך לקידומם של המתקשים או לשמירה על תרגול החזקים. דרך נוספת הנה מעבר לנושא או מיומנות חדשים הנוחים לקליטה גם למתקשים ושאינם נבנים על גבי המיומנות או היכולת הבעייתית. העברת המתקשים לקבוצה אחרת יבוצע בד"כ רק כשהקושי הנו בשלב לימוד עקרוני, בולם את הקבוצה כולה ויש קבוצה ברמה נמוכה יותר. העברות מסוג זה תבוצענה ברגישות כלפי המתקשים העוברים. הטיפול בקושי או בשגיאות קבוצתיות יחל בשגיאות הרווחות המשותפות הבסיסיות (בכל פעם שגיאה נבחרת אחת) ויימשך בשגיאות הפרטניות תוך כדי תרגול ומעבר מהחלק העיקרי (הלימודי) של השיעור לחלק המסכם שלו. ניתן גם לחלק את הקבוצה ל־3-2 תתי קבוצות לעבודה בתחנות לפי רמות ולהפעילן במסלולים או באזורים שונים (סמוכים). במצב זה, כל תת קבוצה לומדת, מתרגל ומתאמנת בהתאם לרמתה.

המשוב

המשוב הנו חלק מהתקשורת בין המדריך לחניך וחשיבותו רבה הן לתחזוקת יחסי מדריך - חניך והן לייעול תהליך הלמידה, התרגול או האימון של החניך. עלהמשוב הנו חלק מהתקשורת בין המדריך לחניך וחשיבותו רבה הן לתחזוקת יחסי מדריך - חניך והן לייעול תהליך הלמידה, התרגול או האימון של החניך. על המשוב להינתן בצורה עניינית תוך שמירה על כבודו של החניך. המשוב אינו ביקורת ותפקידו לנתב להשגת המטרה הרצויה. המשוב יכלול דגש ביצוע אחד בלבד בו על החניך להתרכז (אין ללמד שני נושאים או יותר בו זמנית). המשוב יינתן בשיטת הכריך כלומר ציון ההיבטים הנכונים שביצעו החניך או הקבוצה, שיקוף הטעות וכיצד לתקנה וסיכום באמירה חיובית שמטרתה להגביר הניעה ("מוטיבציה").

לסיכום

המשוב הנו חלק מהתקשורת בין המדריך לחניך וחשיבותו רבה הן לתחזוקת יחסי מדריך־חניך והן לייעול תהליך הלמידה, התרגול או האימון של החניך. עקרונות ההדרכה הטובה מצטרפים לארגז הכלים הכללי איתם יוצא המדריך המתחיל לדרך. אין ספק כי העקרונות שהובאו לעיל אינם משקפים את כלל תחום הידע של ההדרכה הטובה אך מהווים בסיס ראשוני לתחילת צבירת הניסיון בשטח.